פסק-דין בתיק ת"א 3739-04

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         האם בעל מיעוט זכויות בחלקת מקרקעין במושע רשאי להשכיר את החלקה, כולה או בחלקה, לאחרים ללא הסכמת בעל רוב הזכויות בחלקה. זו המחלוקת בין הצדדים בעלי הדין בתביעה דנן והיא תידון ותוכרע להלן.

2.         אימו המנוחה של התובע, גב' רחל בלכר ז"ל (להלן: "המנוחה"), רשומה כבעלים של 7/8 מהזכויות במקרקעין הידועים כגוש 11609 חלקה 8 בעיר גנים, קרית אתא בשטח של 1,882 מ"ר (להלן: "החלקה"). התובע הוא היורש היחידי של אימו המנוחה.

            נתבע מס' 2, מר שמעון קושניר, הוא הבעלים הרשום של 1/8 מהזכויות בחלקה (להלן: "הנתבע").

3.         נתבעת מס' 1, חברת אפעל מתכת 1989 בע"מ (להלן: "הנתבעת"), מפעילה מסגרייה בחלקה צמודה לחלקה נשוא התביעה.

4.         הזכויות בחלקה הן במושע, לא נעשתה בה פרצלציה ובין התובע או מי מטעמו לבין הנתבע לא נערך הסכם שיתוף.

5.         ביום 1.1.02 נערך ונחתם בין הנתבעים הסכם לפיו הנתבעת שכרה מהנתבע 1/8 מהחלקה לשימושי חניה, אחסנה ועבודה וזאת כנגד תשלום דמי שכירות בסך של 200 $ לחודש. בהסכם נקבע כי תקופת השכירות הינה לשנה אחת, מיום 1.1.02 ועד ליום 31.12.02, עם אופציה לחידוש השכירות באופן אוטומטי מידי שנה (להלן: "הסכם השכירות").

הסכם השכירות אינו תוחם ואינו מגדיר את החלק אשר שכרה הנתבעת מתוך החלקה ולא צורף אליו תשריט חלוקה.

6.         ביום 1.1.04 נערך ונחתם הסכם שכירות נוסף בין הנתבע לבין חב' ש.י.מ. מתכות ופרויקטים בע"מ לתקופה מיום 1.1.04 ועד ליום 31.12.04 (להלן: "חב' ש.י.מ." ו- "הסכם השכירות השני" בהתאם ) ואשר הוראותיו דומות להוראות הסכם השכירות.

7.         החלקה מגודרת מכל צדדיה ובחזית הפונה לכביש הציבה הנתבעת שער מברזל ונעלה אותו.

הליכים קודמים:

8.         התביעה הוגשה תחילה בהליך של סדר דין מקוצר נגד הנתבעת בלבד ולפיה עתר התובע לסילוק ידה מהחלקה.

9.         הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן מפני התביעה ובהתאם להחלטת כב' הרשמת פומרנץ (בדימ') מיום 24.7.05 הבקשה התקבלה. התובע הגיש ערעור על ההחלטה והערעור התקבל בהתאם להחלטת כב' השופט ורבנר מיום 29.11.05.

            הנתבעת לא השלימה עם ההחלטה בערעור כאמור לעיל והיא הגישה בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בחיפה בתיק רע"א 116/06. הבקשה נדונה בפני כב' סגן הנשיאה, השופטת וסרקרוג וביום 12.2.06 ניתן פסק דין בו נקבע כי יש לתת לנתבעת רשות להתגונן מפני התביעה וכי על התובע לצרף את הנתבע כצד נדרש בתביעה.

10.        הדיון בתביעה התקיים בפני כב' השופט שר ובפסק הדין אשר נתן ביום 17.2.10 ללא שמיעת ראיות הצדדים התביעה התקבלה ונקבע כי על הנתבעת לפנות את החלקה. הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט המחוזי בחיפה בתיק ע"א 13856/04/10, הערעור התקבל והתיק הוחזר לבית משפט השלום ונותב לח''מ לצורך שמיעת ראיות הצדדים.

טענות הצדדים בתמצית:

11.        לטענת התובע, במהלך שנת 2002 הוא גילה כי הנתבעת פלשה לחלקה ללא רשות ובמקום הונחו מתקנים, חומרי גלם ופסולת, מסביב לחלקה הוצב גדר ובחזית הפונה לכביש הוצב שער נעול מברזל. התובע פנה באמצעות בא כוחו לנתבעת במספר הזדמנויות בדרישה לפנות את החלקה, אך לשווא.

            התנהלות הנתבעת מהווה פלישה והסגת גבול שכן היא שכרה את כל החלקה ועושה בה שימוש שלא על דעתו והסכמתו של התובע או מי מטעמו. זאת ועוד, הואיל ועסקינן במקרקעין שבמושע ולא נערך הסכם שיתוף או פרצלציה ביחס לחלקה, הרי אין כל אפשרות מעשית כי הנתבע ישכיר לנתבעת אך ורק את זכויותיו בחלקה. לראיה, הנתבעת עושה שימוש בכל שטח החלקה, היא גידרה את החלקה והציבה במקום שער מברזל, ואף בחוזה השכירות אין הגדרה או תיחום לשטח אשר שכרה הנתבעת בחלקה. התובע הוסיף וטען כי תקופת השכירות שנקבעה בהסכם השכירות הסתיימה ולפיכך פג תוקפו של ההסכם. בנסיבות העניין, התובע מבקש לפנות את הנתבעת מהחלקה.

            במאמר מוסגר יצוין כי לטענת התובע נפלה טעות ברישום הנתבע כאחד מבעלי הזכויות בחלקה ולעניין זה הוא הגיש בעבר תביעה למתן פסק דין הצהרתי בבית משפט המחוזי בחיפה, אם כי התביעה נמחקה וטרם הוגשה מחדש. מכל מקום, לצורך הליך דנן, התובע אינו מכחיש את זכויות הנתבע בחלקה.